היסטוריית הדפוס

דפוס הוא טכנולוגיה עתיקת יומין שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.

רבים סבורים שהראשונים שעסקו בהדפסה היו הסינים. הסינים השתמשו בצבעים על בסיס שמן אשר נמרחו על אבן חלקה, שעליה ציירו את המקור בדמות ראי. שיטה זו ידועה בשם ליתוגרפיה. על פי ספרי ההיסטוריה, תהליך הדפוס הומצא על ידי בי שנג (Bì Shēng) בשנת 1040. המצאת הדפוס המודרני שייכת ליוהאן גוטנברג, בסביבות שנת 1436.

סימנים לדפוס קדום אף יותר נמצאו בדיסקית פייסטוס שנוצרה כ-2000 שנה לפנה"ס.

אבי הדפוס המודרני

אחת מאבני הדרך החשובות ביותר בעולם הדפוס הייתה מהפכת הדפוס של יוהאן גוטנברג בגרמניה בסביבות המאה ה-15. תרומתו של יוהאן גוטנברג הייתה למעשה שכלול השיטה הקיימת, שכלול זה הפך את עולם הדפוס לפשוט, זול ויעיל יותר. הרעיון של גוטנברג היה להפריד כל אות לגוף בודד ולצרפן יחדיו לבניית שורות של טקסט וכך לעמד את העמוד השלם (סְדָר). עד להמצאה זו הכינו את לוחות ההדפסה של העמוד השלם, מיחידה אחת (מעץ או מאבן) למעשה לוחות ההדפסה היו חד פעמיים ונחצבו או גולפו על ידי רבי אמנים\פסלים, בגמר ההדפסה לא ניתן היה לעשות שימוש חוזר בלוח ההדפסה. גוטנברג שכלל גם בתחום זה, מכיוון שהיה צורף, כלומר בעל ידע ביציקה והטבעה, יצר את האותיות ממסג מתכות מתאים. הספר הראשון שהודפס בשיטה זו של גוטנברג היה התנ"ך. המצאתו של גוטנברג הוזילה את עלויות החומרים (בגלל מחזור החומרים) ודרשה כוח עבודה פחות מיומן (בגלל היציקה). תרומתו של גוטנברג לעולם הייתה הפיכתה של המילה הכתובה למוצר זמין וזול יחסית, עובדה זו גרמה להפצה של המילה בכל שכבות האוכלוסייה. לכן יש המחשיבים את המצאתו של גוטנברג כהמצאה החשובה באלף הקודם.

דפוס סְדָר

סְדָר הוא המונח המתייחס למקצוע סידור האותיות בדפוס הבלט. השימוש במונח סְדָר כשם עצם מתייחס ללוח סְדָר על חלקיו השונים. סְדָר הוא המונח המתייחס למקצוע סידור האותיות בדפוס המקצוען הסְדָר (או סַדָּר) הוא האדם אשר היה מופקד על סידור האותיות על לוח הסְדָר. מקצוע הסְדָר התקיים מתחילת מהפכת הדפוס בעקבות המצאתו של יוהאן גוטנברג, עד סוף שנות השבעים של המאה ה-20. עם תחילת עידן המחשוב והאוטומציה הממוחשבת, תפסו את מקומם של בני האדם מכונות אשר תפקידן היה לבצע את סידור האותיות בצורה אוטומטית על ידי הנחיות שהועברו בעזרת קלטות מכניות מיוחדות אשר יוצרו על ידי המחשב.בקרב דוברי עברית נהוג היה להתייחס לסְדָר דווקא ביידיש, "הבחור הזעצער". פעמים רבות נהגו לייחס לו טעויות שהופיעו בדפוס, גם כאלה שאינן בגדר שגיאות דפוס. בלט. השימוש במונח סְדָר כשם עצם מתייחס ללוח סְדָר על חלקיו השונים. מבנהו הבסיסי של לוח הסְדָר הוא מסגרת מתכת סגורה בעלת מגרעת אחידה בכל קוטרה. גודלה של המסגרת נקבע בהתאמה לגודל מכונת הדפוס (על פי גודל הגיליון). עליו היה קובע הסַדָּר את האותיות אשר היו עשויות יציקת עופרת. האותיות יוצרו בגדלים שונים החל ב-1pt ומכאן נגזרו ממדי האותיות ושמן בתוכנות המחשב. לאחר קביעת האותיות, בכתב ראי, וחיזוק האותיות במקומן, אפשר היה להרכיב את לוח הסְדָר במכונת הדפוס ולהתחיל בהדפסה.

מקור: וויקיפדיה